אחרי ההשתתפות בפרויקט התיעוד אני מרגיש שיש באמת אור בקצה המנהרה, אני כבר לא סובל לבד.

After participating in the Ethiopian documentation project I really feel that there is a light at the end of the tunnel, and that I do not suffer alone.

Peace of Mind provided a place where I was listened to, but also a place where it was okay for me to talk about my experience – not as a hero, but as a boy who was afraid.

• החיים שלי ניצלו פעמיים. פעם אחת על ידי הרופאים שניתחו אותי בבית החולים, אחרי הפיגוע בקפה מומנט ב-2002. הם הצילו אותי פיזית. אבל אחר כך הייתי פגיע מאוד ויותר מהכול, מדוכא. הפצעים הפיזיים החלימו במהירות, אבל על הטראומה הנפשית לוקח יותר זמן להתגבר. החיים שלי ניצלו בפעם השנייה בזכות יואל ורדי, הוא הציל את החיים שלי כי הוא הוציא אותי מהבית, הוא הוציא אותי מהחוויה הזו בעבר והראה לי את העתיד, הוא זה שהציל את החיים האמיתיים שלי ואת הנפש שלי. 

My life was saved twice. Once by the doctors who operated me in the hospital, following the attack at Cafe Moment in 2002. This saved my physically. But after this, I was vulnerable and above all, I was depressed. The physical wounds heal quickly, but the mental trauma takes longer to overcome, when it heals at all. The second time my life was saved was by Joel Wardi. He saved my life because he took me out of my home, he took me out of this past experience and showed me the future. Showed me how to deal with my depression and pointed me in a positive and new direction. He is the one that saved my real life, and my soul.

החיים שלי ניצלו פעמיים. פעם אחת על ידי הרופאים שניתחו אותי בבית החולים, אחרי הפיגוע בקפה מומנט ב-2002. הם הצילו אותי פיזית. אבל אחר כך הייתי פגיע מאוד ויותר מהכל, מדוכא. הפצעים הפיזיים החלימו במהירות, אבל על הטראומה הנפשית לוקח יותר זמן להתגבר. החיים שלי ניצלו בפעם השנייה בזכות יואל ורדי, הוא הציל את החיים שלי כי הוא הוציא אותי מהבית, הוא הוציא אותי מהחוויה הזו בעבר והראה לי את העתיד, הראה לי איך להתמודד עם הדיכאון שלי ועזר לי למצוא כיוון חדש וחיובי, הוא זה שהציל את החיים האמיתיים שלי ואת הנפש שלי.

אחרי ההשתתפות בפרויקט התיעוד אני מרגיש שיש באמת אור בקצה המנהרה, אני כבר לא סובל לבד.

מסע שחרור נתן לי מקום שבו השיבו לי, אבל גם מקום שבו הרגשתי שאני יכול לדבר על החוויה שלי - לא כגיבור, אלא כילד שפחד.