בעמוד זה ננסה לתת מענה למספר שאלות נפוצות בנוגע לתחום הטראומה, הנוגעות להבנת מצבים של טראומה נפשית, הגורמים אליהם, ההשלכות שלהם ואופן הטיפול בהם. התשובות ניתנו ע"י הפסיכולוג הקליני יואל ורדי, מנהל מרפאת המבוגרים של המרכז.
טראומה היא חוויה של איום ואימה המציפה את יכולת ההתמודדות הרגילה של האדם ומותירה אותו חסר אונים.
אירועים אלו הם לרוב בלתי צפויים וגורמים לפחד משתק ואבדן שליטה. ישנן טראומות שמקורן בנסיבות חיצוניות כגון רעידת אדמה, טביעה, ואסונות טבע אחרים, ולצד זאת ישנן טראומות שהן פרי מעשי אדם, בין אם כפגיעה מכוונת או בטעות וברשלנות. בנוסף, קבוצה שלישית של טראומה הינה פגיעות המתרחשות בתוך קשר המבוסס על אמון כגון פגיעה מינית בילדים, גילוי עריות , אלימות בתוך קשר זוגי, ניצול של קשרי מרות ( ניצול בתוך קשר עם דמות סמכות כגון פסיכולוג , רופא או מורה…)
הגורם לחוויה טראומטית יכול להיות מצב של איום על החיים או שלמות הגוף של אדם עצמו או של אדם קרוב ואהוב – כגון תקיפות, קרב, תאונות וכאב פיזי . האיום המציף יכול לנבוע גם משבירה של האמונות הכי עמוקות של אדם על עצמו, למשל אמא שלא מצליחה להגן על ילדיה או חייל שפוגע במסגרת תפקידו בילד או בחבר . בנוסף, לעתים החוויה הטראומתית נובעת מאירוע קשה שקרה לאדם כגון קבלת בשורה מרה על אובדן או בגידה.
תסמונת פוסט טראומטית טמונה בתגובה לאירוע. לא ניתן לאבחן פוסט טראומה על פי אירוע , קשה ככל שיהיה, ללא התבוננות והבנה של התגובה והחוויה של האדם. פירושה של המילה " טראומה " הינה " פצע " ביוונית, ואם נישאר לרגע במטאפורה זו, ניתן לומר שמדובר בפצע שלא מגליד מעצמו.
הפגיעה הפוסט טראומטית נחווית כחוויה מאוד פיזית. מופיעות הפרעות בתפקודים פיזיולוגיים שבדרך כלל מתנהלים באופן אוטומטי, לדוגמה: חוסר ויסות בנשימה, במערכת העיכול, בתפקוד המיני, ואפילו בתחושות ובטמפרטורה של הגוף. בנוסף, חוסר הוויסות מופיע גם ברמת העוררות – ישנם מעברים חדים בין מצבים של הצפה רגשית לבין חוויות של ריחוק וניתוק. כאשר נמצאים במצב של הצפה החוויה היא כאילו שהפגיעה מתרחשת ממש עכשיו, ולעומת זאת במצבי הריחוק החוויה היא שהפגיעה קרתה למישהו אחר, או כאילו קרתה בסרט בו צפינו.
המעברים החדים מתבטאים גם בקשרים ובהתנהגות: ישנם מצבים של רגישות גבוהה והתפרצויות המתחלפים עם התנהגויות של הסתגרות וחוסר מעורבות בנעשה בסביבה.
תפיסת הזמן משתנה גם היא: שורד הטראומה חש שהעבר וההווה מתערבבים מבלי שמצליח לשמור על רציפות יציבה של החוויות. לעתים העבר המסוכן מרגיש יותר אמיתי ומציאותי מההווה הרגוע. בנוסף, השינוי בחווית הזמן יוצר תחושה של נבדלות, כאיל האדם חי במציאות אחרת משאר העולם.
ישנם מספר תחומים בהם ניתן לראות תגובות אופייניות:
הימנעות: האדם שנפגע נמנע ממקומות, חפצים, מצבים ואנשים המזכירים לו את האירוע. בנוסף, הוא עשוי כדרך הימנעות לצמצם את עולמו הפנימי – להימנע ולצמצם מחשבות, דיבור על רגשות ותחושות שמתחברות לטראומה.
עוררות יתר: האדם נמצא במעין " כוננות ספיגה " תמידית , וחש כי הוא חייב להיות ' על המשמר ' ולהיות ערוך לפעולה בכל רגע. מצב זה כמובן מפריע לקשרים בינאישיים, לשינה וליכולות הריכוז.
חודרנות: זיכרונות ו-" פיסות זיכרון " הקשורים לאירוע הטראומטי פורצים לתודעה ומשתלטים על כל החוויה ברגע נתון. תופעה זו יכולה לקרות בסיוטי לילה, בפלשבקים, תגובות לתמונות, צלילים, ריחות או מילים המזכירים את האירוע.
תפיסות שליליות: האדם הנפגע רואה את עצמו, זולתו והעולם בכלל באור שלילי. לדוגמה: הוא עלול לחשוב על עצמו שהוא חלש, נכשל או פגום. אחרים עלולים להיראות לו תוקפניים או מתביישים בו, והעולם עשוי להיתפס כשרירותי, מנוכר או רודפני.
ישנם סימנים אופייניים המצביעים על הצורך בטיפול לאחר אירוע טראומטי :
חשוב לזכור שברוב המקרים, לאחר חוויות קשות ומציפות אנו מתאוששים. היכולת האנושית לקום אחרי מכה – מפתיעה לטובה. הדבר הרצוי לאחר חוויה טראומטית הוא לקחת זמן להחלמה ולהיעזר בתמיכה הקיימת בסביבה או בקהילה.
ההפרעה הפוסט – טראומתית היא הפרעה של אי – התאוששות. כלומר, כל התגובות המיידיות לאחר האירוע המטלטל הן נורמליות: בלבול, חוסר שינה, כעסים, " לטחון בראש " את מה שקרה, ניתוקים, כאבים ומיחושים לא מוסברים – כל אלו טבעיים בימים הראשונים שלאחר האירוע. מומלץ לפנות להערכה אצל גורם מקצועי אם אין מגמת שיפור כעבור 3-4 שבועות.
בטיפול בטראומה מנסים לעכל את מה שקרה, ולהפנים שזה אכן קרה. הכוונה היא להפנים שהאירוע הטראומטי קרה באופן מפחיד וללא שליטה, ועכשיו מתמודדים באופן פעיל עם הזיכרונות וההשלכות של האירוע. באופן פרדוקסלי, ברגע שניתן לקבל שהאירוע קרה ניתן גם להפנים שהוא נגמר. ישנן שיטות טיפול רבות, משותף לכולן שהן שואפות לעשות סדר בכאוס – ליצור ולמצוא רצף ומשמעות באירועים ולמצוא להם מקום בטוח בסיפור חייו וזהותו האישית של האדם.
תגובות הישרדותיות הן תולדות של טראומה. נפגע הטראומה מגיב באופן אינסטינקטיבי לעצמו ולמציאות היומיומית בשיתוק, הצפה או הימנעות. תגובות אלו מופיעות כסימפטומים פוסט טראומטיים. בטיפול עובדים על הרחבת היכולת לפגוש ולהכיל את ההיסטוריה הטראומטית והתגובות אליה, כך שהאדם יוכל להחזיר אותן אל עצמו וסוף סוף להפוך אותן לחלק אינטגרלי מסיפור חייו. בתהליך זה שורד הטראומה עושה סדר בכאוס ויוצר סיפור רציף במקום בו היה סיפור קטוע ומפורק. במסע הזה הוא ניגש אל הכותרות הפוגעניות של ההיסטוריה הטראומטית – אימה, אשמה, כישלון , חוסר אונים, בושה – ומשנה אותן בהדרגה למשמעויות עמוקות ורחבות שישמשו בסיס לתקווה וצמיחה אישית מתוך האפלה.
גבעת שאול, מרכז הרפואי הרצוג, ירושלים
כתובת למשלוח דואר:
ת.ד. 3900, ירושלים 91035
*אני מאשר\ת קבלת דיוור למייל שלי
כדי לקבל מאיתנו מידע על קורסים, הדרכות מקצועיות, ימי עיון וכד'- השאירו את כתובת המייל וניידע אתכם.
